<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"א ח"ד</h1>
<h2>דף כט.</h2>
אסור ליקח שוחד ואפי' שוחד דברי' ואם שאל ממנו שום דב' דרך השאלה אסו' לדונו זולתי אם הי' לו לדון כמו כן להשאילו. והרגיל ליטול שכר לדון דיניו בטלי' ואפי' אין ידוע שנטל אלא שהו' חשוד ליטול כל דיניו שדן בטלים זה הדין פשוט בבכורות וכתב הרמב"ן ואם נתברר הדבר בדין זה שדן שלא נטל שום שכר אין דינו בטל ואם לא נתבר' כל דיניו שדן בטלין ואע"פ שנט' משניהם שאין שום הטיה ושלא כדרך שוחד אלא כדרך שכר דקא עבר על מה אני בחנם וכו' ע"כ. ואגר בטלה מכוער ואין דינו בטל ובטלה דמוכח מותר, סנהדרין ובבכורות. צריך הדיין להיות לו רצועה ללקות ומקל למכת מרדו' וסנדל לחליצה, סנהדרין. צריך הדיין להיות סבלן כמו אב לבן והצבור שיסבלו הדיין והדיין שיכריחם סנהדרין [ח' ע"א] מצוה מדרבנן למנות שופטים בכל עיר ועי' אף על גב דאין לנו סמיכה עתה כדמוכח בסנהדרין.
